צירוף ראיות / זימון עדים – רלוונטיות להליך

לעיתים רבות מבקשים צדדים להליך לצרף עדים או ראיות בשלבי ההליך השונים והדבר ניכר בשלבים מאוחרים. מתי בית הדין ייעתר לבקשה כזו? הלכה היא כי אמת המידה העיקרית בשאלת צירוף ראיות ו/או זימון עדים היא הרלוונטיות שלהם להליך: “כידוע, אמת המידה העיקרית להתרת הבאת עדות ובכלל זה הצגת מסמך, היא האם העדות רלוונטית שאם לא כן, נמצא כי אין בעדות ‘צורך’..” (רע”א 3547/10 אפרים אוריון נ’ הועדה המקומית לתכנון ובניה בתל אביב יפו, (פורסם בנבו, 15/7/2010). בית הדין הארצי קבע כי: “שאלת הרלוונטיות של העדות המבוקשת נבחנת לאור האינטרס העקרוני והמרכזי של ההליך השיפוטי, הוא גילוי האמת, ועל  כן מבחן הרלוונטיות הוא מבחן רחב באופן יחסי, כשם שהוא רחב בהליך גילוי מסמכים, המשרת גם הוא האינטרס האמור.” (בר”ע 3081-01-21 יעל שאער – עיריית פתח תקווה ואח’, (פורסם בנבו, 17/2/2021). כידוע הכלל הוא שבעל דין צריך להגיש את ראיותיו ב”חבילה אחת”. יחד עם זאת נקבע כי עיתוי הגשת הבקשה אין בה כשלעצמה להצדיק את דחייתה שכן יש לבחון אותה לגופה ולבדוק מהי מידת הרלוונטיות של הראיה/ העדות אשר מבוקש צירופם. בבר”ע (ארצי) 31251-08-14 תאיר סעיד – קיבוץ קליה, (פורסם בנבו, 5/1/2015) אזכר בית הדין הארצי שוב את ההלכה לפיה על אף שבעל דין לא הביא את ראיותיו ב”חבילה אחת” אין בה כשלעצמה להצדיק את דחיית הבקשה שכן יש לבחון מהי מידת הרלוונטיות של הראיה, חשיבותה ומידת תרומתה לבירור האמת בהליך”.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת כלשהי ויש לקבלה באמצעות פנייה לעו”ד העוסק בדיני עבודה עורך דין דניאל קליין עוסק בעניני עבודה ומיצוי זכויות עובדים    (נייד 0542-272747)