ניהול משא ומתן לכריתת חוזה עבודה שלא בתום לב

במקרים רבים מונחות על שולחנו של בית הדין לעבודה תביעות בגין התנהלות חסרת תום לב בניהול מו”מ לכריתת חוזה עבודה וזאת, מכוח סמכותו לדון בכך מכוח סעיף 24(א)(1א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ”ט-1969.

“תובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה”.

לא למותר לציין כי מצג רשלני במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה יכול להוות בסיס עובדתי לתביעת נזיקין אך בה במידה יכול להוות סטייה מסטנדרט אובייקטיבי של התנהגות בתום לב במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה (ד”נ 7/81 פנידר, חברה להשקעות פתוח ובנין בע”מ ואח’ נ. קסטרו, פ”ד לז (4) 674).

השאלה מהי משמעותה של החובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת במשא ומתן לקראת כריתת חוזה נדונה בפסיקת בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה. בע”ע 1487/02 סופר נ. רשת אורט (מיום 29.12.05) נקבע שמסירת מידע מטעה כמו גם אי גילוי עובדות שחייב צד לגלות לצד השני, מהווים הפרה של חובת תום הלב. גם מצג רשלני במו”מ או טיפול רשלני בהליכי קליטתו של עובד ואי התחשבות ראויה באינטרסים של המועמד לקליטה, עשויים להוות הפרת חובת ההתנהגות בתום לב ובדרך מקובלת (ע”ע 7758-10-11 משטרת ישראל נ. מרעי בהג’ת (מיום 1.1.14).

לפיכך, יש לבחון כל מקרה לגופו באמצעות עורך דין הבקיא בדיני עבודה לרבות בחוזים והסכמים וניהול מו”מ

עו”ד דניאל קליין עוסק בדיני עבודה כתחום עיסוק עיקרי.

ניתן ליצור קשר ישיר בטלפון: 0542272747